אבי גבאי צריך להתחייב ליצירת מציאות בה נוכל לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת, לא רק מכיוון שמדובר בשינוי הכרחי, אלא גם עקב כך שזאת דרך מצוינת להעביר לשורותיו מצביעים ממפלגות הימין והמרכז.

על 4 קבוצות מיוחסות

אחד העיוותים המתסכלים ביותר בחברה הישראלית היא שאין תחבורה ציבורית בשבת. אין מדינה אחת בעולם המערבי שאין בה תחבורה ציבורית הכוללת גם את ימי המנוחה בסוף השבוע. התוצאה היא שציבור גדול, אשר איננו יכול או מעוניין להחזיק רכב מסיבות כלכליות או רפואיות, לא יכול לנוע בכבישי הארץ במהלך סוף השבוע. המציאות הזאת היא בלתי נסבלת מסיבות רבות, כמו זיהום אוויר מיותר, פקקי תנועה, מחסור בחנייה ונהיגה תחת השפעת אלכוהול, אשר כולם נובעים במידה רבה מהתלות של הציבור הישראלי בתחבורה פרטית.

תחצ
מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המפותח אשר לא מעניקה לאזרחיה תחבורה ציבורית בשבת

הסיבה שאין תחבורה ציבורית בשבת היא הכניעה של מפלגות השלטון, מימין ומשמאל, לראשי הקהילה החרדית, אשר מנהיגים את אחת אחת מ4  קבוצות הלחץ המיוחסות במדינת ישראל. למרות זאת, ביחס לקבוצות הלחץ האחרות, קבוצת הלחץ החרדית גורמת לפחות נזקים.

המתנחלים זוכים לשמירה צמודה שעולה הון, לקרקע ובנייה זולה יחד עם תקציבים לא נגמרים מממשלת ישראל. מעבר לנזקים הכלכליים וביטחוניים הם נהנים מהתחרות בין הבית היהודי והליכוד על ההגמוניה בגוש הימין. מתנחלים רבים מתפקדים לשורות למפלגות הליכוד והבית היהודי ומייצרים צייתנות כמעט מוחלטת מנציגי שתי המפלגות.

עובדי המדינה ומשרתי הקבע זוכים ללובי חזק ותנאים משופרים ביחס לעובדים האחרים במשק. הסכמי השלום עם מצרים וירדן והתרסקות צבא סוריה, לא גרמו לצמצום תקציב הביטחון שממשיך להאמיר בעיקר בגלל תקנים רבים מדיי ופנסיות מופלגות של אנשי הקבע. ישנן רפורמות התייעלות בצבא ומערכת הביטחון, אך הקצב הוא איטי מדיי והשינוי הוא קטן מדיי. דו"ח לוקר ומסקנותיו הברורות, אשר ניסו לרסן את התביעות הבלתי נגמרות של צה"ל וגופי הביטחון,  זכו להתנגדות ושלילה מוחלטת של הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה בעת הגשת הדו"ח. לצד אנשי הקבע יש את וועדי העובדים החזקים של הגופים החזקים במשק כמו חברת החשמל, הרכבות, שדות התעופה וכמובן הנמלים. רבים מהעובדים בגופים אלו מתפקדים למפלגות העבודה והליכוד ונציגיהם ממשיכים להגן על תנאיהם המוגזמים, במיוחד ביחס לתנאים המחפירים של רוב העובדים במגזר הפרטי. התוצאה היא משכורות גבוהות, תקנים מיותרים ואבטלה סמויה אשר גורמים לשירות ציבורי כושל ויקר.

גנץ
בני גנץ- הגן על אנשי הקבע ממסקנות וועדת לוקר

הטייקונים (אשר מונים כ-30 – 20 משפחות), שולטים ברוב הענפים המרכזיים במשק הישראלי כמו עסקי  המזון והמשקאות , הבנקים, התקשורת, האנרגיה, המלונאות והפיננסים. התוצאה היא יוקר מחייה ומשכורות נמוכות הנובעת מחוסר תחרותיות מובנה בכלכלה הישראלית. אבי גבאי, כמנכ"ל בזק לשעבר, נהנה מחוסר התחרותיות בשוק התקשורת וזכה למשכורת עתק אשר הכניסו לחשבון הבנק שלו עשרות מיליוני שקלים. בעתיד הוא יצטרך להוכיח שהוא באמת מתכוון לשנות את המציאות הכלכלית במדינה המשרתת את האינטרסים של המשפחות השולטות.

החרדים עד היום זכו בתקציבים והקלות מהממשלה למרות שרבים מהם לא משרתים בצבא, לא עובדים ומשלמים פחות מסים בהשוואה לציבור החילוני. בעבר נתפסו החרדים  כקבוצת הלחץ המזיקה ביותר בחברה הישראלית ולא בצדק. הציבור החילוני התבגר, החכים והבין שנזקי הציבור החרדי בטלים בשישים בהשוואה לקבוצות הלחץ האחרות בחברה הישראלית. הכסף שמוזרם לישיבות החרדיות קטן בהרבה מהכספים אשר עוברים להתנחלויות באופן ישיר ובאופן עקיף. הנזק הכלכלי שבני הישיבה גורמים באי הליכתם לעבודה קטן בהרבה מהנזקים הכלכליים שגורמים הטייקונים ועובדי המדינה המיותרים והיקרים. יאיר לפיד הבין זאת דרך הקלפי, וכעת הוא מנסה לקושש מנדטים בסוגיות הקשורות לשחיתות ויוקר המחיה ופחות על שנאת חרדים.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA
מתוך ארבעת קבוצות הלחץ בחברה הישראלית החרדים מזיקים הכי פחות

אל תתמוך, תתחייב

בבחירות לראשות העבודה הצהיר גבאי על תמיכתו בתחבורה ציבורית בשבת, שלמרבית הבושה, לא יצאה מפיהם של ראשי מפלגת העבודה עוד מימי דוד בן גוריון. תמיכה זאת נתנה לגבאי יתרון על פני יריבו, אמיר פרץ, שהביא בסופו של דבר לניצחונו בבחירות לראשות מפלגת העבודה. גם יאיר לפיד, משה כחלון ואביגדור ליברמן תומכים בתחבורה ציבורית בשבת. על מנת שהציבור הישראלי יאמין לגבאי ש'דברים שהוא רואה כאן הוא יראה גם משם', הוא צריך להשתמש במלים ובהצהרות מחייבות כמו למשל ש'הוא לא יישב בממשלה שלא תפעיל תחבורה ציבורית בשבת'. כחלון ולפיד היו שרי אוצר ליברמן היה שר החוץ והביטחון, ועדיין הם לא שינו מהומה בסוגיה זו. גבאי היה רק השר לאיכות הסביבה שנה אחת ולגבאי יש  יותר סיכוי שיאמינו שהוא יעשה את השינוי. התמיכה בתחבורה שכזו חוצה מחנות ומגזרים. על פי סקר מטעם ארגון חדו"ש, 73 אחוז מהציבור הישראלי תומך בתחבורה ציבורית בשבת, מתוכם 70 אחוז ממצביעי הליכוד ו55 אחוז ממצביעי ה'בית היהודי'. במידה וגבאי יצליח להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי הוא גם יצליח להעביר קולות צפים למפלגת העבודה לא רק ממצביעי יש עתיד וכחלון, אלא גם מצביעים בעלי השקפות ימניות מתונות.

היחלשות המפלגות החרדיות, ושינוי הסטטוס קוו

בשנת 1984, בבחירות לכנסת ה11, הפציעה מפלגת ש"ס לעולמנו הפוליטי וזכתה ב4 מנדטים (יחד עם 2 חברי הכנסת מטעם אגודת ישראל, הגיעו חברי הכנסת החרדים  בכנסת זו ל6). בבחירות 1988 קפץ מספר הח"כים החרדים ל13 ובבחירות 1999 הגיעו הסיעות החרדיות לשיא של 22 מנדטים, שיא שמאז לא נשבר. כיום מספר הח"כים החרדים הוא 13 בלבד כמו ב1988, למרות הריבוי הטבעי ואחוז ההצבעה הגבוה. הנסיגה הבולטת התרחשה במפלגת ש"ס עקב מותו של המנהיג הבלתי מעורער, עובדיה יוסף, סכסוכים פנימיים בין אלי ישי ואריה דרעי ועבירות פליליות של נבחריה. סיבה נוספת ומשמעותית להיחלשות המפלגות החרדיות היא תהליך הישראליזציה שעובר הציבור החרדי, יותר חרדים בוחרים לשרת בצבא, ללמוד במוסדות השכלה גבוהה ולהצטרף למעגל העבודה. המהפכה הטכנולוגית שוברת את החומות ומחברת אותו בפועל להוויה הישראלית. הקהילה החרדית מושפעת מההשפעות הטכנולוגיות ששוברות את חומות העולם הישן של הגטאות, הפשקווילים וחצרות הרבנים. התוצאה היא שיותר חרדים מצביעים למפלגות ציוניות וזונחות את המפלגות האנטי ציוניות השמרניות, אשר עדיין מנסות להחיות את עולם האתמול. ממשלה אחראית הייתה מאפשרת לציבור החרדי ללמוד לימודי ליבה וגיוס לצבא, אך בלי כפייה כפי שקברניטי מפלגת יש עתיד ניסתה.

תקציבים בלי כפייה

בנימין נתניהו הוא להערכתי ראש הממשלה האחרון אשר מעניק לחרדים גם הפריבילגיות השלטוניות כמו תקציבים, משרות, פטור ממסים, גיוס וכו' וגם את המשך הכפייה הדתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בנושאים כמו תחבורה ציבורית, נשואים, גיור וכשרות. ראש הממשלה הבא צריך להתנות את המשך ההטבות השלטוניות בשינוי הסטטוס קוו החוקי בסוגיות אלו ולסיים את הכפייה המיותרת הזאת, אשר איננה תורמת דבר, לא למגזר החילוני ולא למגזר החרדי. האמת היא, שאם היה לנו ראש ממשלה אחר, השינוי הזה היה כבר בעיצומו.

נתניהו
איור רען לוריא, ראש ממשלה אחר היה כבר דואג לתחבורה ציבורית בשבת